בית משפט אחד בקנדה, בתיק ספציפי, עם נסיבות ספציפיות החליט שאמוג’י לייק מהווה חתימה על חוזה ספציפי בהקשר ספציפי
הבנתם מה עשינו כאן? זה ההפך מקליקביט שאומר שופט: לייק הוא חתימה על חוזה.
- זו ההכרעה של השופט. במהשך פרטים עיקריים מעניינים בלבד, יען כי זה דיני חוזים בקנדה וזה ארוך, ואנחנו פה בשביל להגיד זהירות לפני שאתם עושים לייק, ולא זהירות לפני שאתם נכנסים לעסקה באמצעות הסכמה וקיבול.
- בקצרה ובתכלס: חברה לסחר בדגנים תבעה חקלאי בטענה שהתחייב במרץ 2021 לספק תוך שמונה חודשים 87 טונות (מטריים) פשתן. הוא קיבל חוזה מצולם בהודעה לטלפון ושלח בחזרה אמוג’י לייק, ובסוף לא עמד בהתחייבות שלו ולא שלח. את התבואה.
- המחיר שנכתב בחוזה הוא בבושלים (יחידת מידה לסחורות יבשות). בשפה שאנשים שאינם חקלאים מבינים מדובר ב-669.26 דולר (קנדי) לטונה (טון זה בצליל, טונה זה במשקל – כל יום לומדים משהו חדש).
- במועד המשלוח המיועד המחיר קפץ ל-1,614.09 דולר לטונה. הפיצוי שנקבע הוא ההפרק בין המחירים כפול 87 טונות, שזה מה שחברת החסר היייתה אמורה להרוויח – 82,200.21 דולר (אנחנו עדיין בקנדי – זה קצת פחות מאמריקאי).
- ועכשיו לאמוג’י. זה לא שצד אחד סתם כתב “רוצה למכור לי פשתן ב-17 דולר לבושל, כי שנינו יודעים מה זה בושל ולא מודדים דברים בטון. כי טון זה בכלל גובה של צליל?” והצד שני שלח “👍”. יש הקשר נרחב יותר.
- הצדדים הכירו קודם ועבדו יחד פחות או יותר מאז 2012.
- נציג החברה גם לא שלח חוזה מצולם פעם ראשונה במקרה הזה. לפי ההכרעה היו עוד שלושה מקרים שבהם הוא שלח חוזה וכתב “Please confirm terms of durum contract”. שלהם החקלאי הגיב ב-“Looks good”, “Ok” ו-“Yup”.
- במקרה הזה, כמו באחרים, קדמה להודעת החוזה, הצעה לרכישה בהודעה (שנשלחה גם לספקים אחרים) ושיחות טלפון לחקלאי ולאביו.
- הפעם נציג החברה כתב “Please confirm flax contract”. ההבדל באיזה תוצר חקלאי הוא קריטי פה, כי במקרה הזה לא מדובר בחיטת דורום שהייתה ברשות החקלאי והוא פשוט היה צריך לארגן משלוח. כאן מדובר בפשתן, שהוא היה צריך לגדל במיוחד בשביל לעמוד בהסכם.
- ואם צריך לגדל במיוחד, הוא רצה להוסיף סעיף כוח עליון שיגן עליו אם משהו ישתבש. בחקלאות, וזה נראה די ברור, באמת קשה לדעת מראש אם יהיו בעייות מזיקים, מזג אוויר ועוד כל מיני.
- החקלאי טען שלא הספיק לעבור על החוזה, שציפה שיגיע חוזה מלא במייל או בפקס, שהיו חסרים בחוזה תנאי שימוש, ושהיעד של “נובמבר” הוא לא מספיק חד משמעי.
- כמובטח, לא ניכנס לדיני חוזים והסכמה וקיבול. בקצרה ובגדול, השופט לא קיבל אף אחת מהטענות האלה, בין השאר בגלל שהיו יחסים קודמים בין הצדדים, ושמהם משתמע שהחקלאי ידע בדיוק למה הוא עושה לייק.
- הצדעה היא אמירת שלום? לייק היא הסכמה? כן. השופט הסתכל במילון מקוון, עיין במקרים קודמים שהונחו בפניו כולל מישראל (לא ברור מהמסמך איזה מקרה מישראל, אבל היה מקרה שבו שפניה, רקדניות ועוד אמוג’ים [אבל לא לייק] היו חלק משיקול להעניק פיצויים לבעל דירה ששוכרים פוטנציאלים נעלמו לו אחרי שהתלהבו מהדירה), ופשוט הפעיל שיקול דעת כאדם סביר – לעשות לייק, זה כמו לכתוב יאפ.
- הטענה שהלייק הוא רק “ראיתי את החוזה”, היא בגדר “וואו, כמה נוח”, או לפי הההכרעה “self-serving”.
- מהצד של החקלאי ניסו לטעון, רגע, אבל מה, עכשיו בתי המשפט יצטרכו להחליט על כל אמוג’י מה המשמעות שלו גם על 👊ועל 🤝? זה יציף את בתי המשפט! ולזה השופטי הגיב ב(פראפרזה): “וואלה כן, זו המציאות. בית המשפט לא יגדע את אותה”.
- המסקנה: אמוג’י הן כבר חלק מהשפה. הן מילים. באותה מידה אם מישהו יכתוב את המקבילה הקנדית ל”סבבה אחי”, אפשר להתפלפל על האם הכוונה ל”סבבה אני אסתכל על החוזה”, ל”סבבה, החוזה מקובל עלי”. ואכן, השופט עוסק ארוכות בכלל בסוגיה של חתימה מרחוק באמצעות הטלפון, לעומת חתימה פיזית על נייר. אז האמוג’י הוא לא העיקר פה, אבל הוא חמוד ועושה כותרות.
- ולסיום: קטע שבו עורך הדין של התובע חוקר את החקלאי:
Yeah. Have you ever Googled the meaning of the thumbs up emoji, Mr. Achter?
No, I haven’t.
Okay, fair. I’m going to share my screen with you. Here, just wait. Here. I’m going to share my screen with you, okay? So I have Google open here, and then I’m going to type in thumbs up emoj
meaning into the search bar, and what pops up is it says, “I approve.” Would you agree with that – – that interpretation of the thumbs up emoji? Would you agree that that’s what the thumbs up emoji means?
JORDAAN: Objection. My client is not an expert in emojis.
MARSCHAL: Okay.
MR. MARSCHAL: But he does send emojis, correct?
Yes.
Yeah, okay. Okay. And at paragraph 8 of your Affidavit, you say you deny that Kent accepted the thumbs up emoji as a digital signature of the incomplete contract. But you would agree with me, Mr. Achter, that you don’t know what Kent thought, right? Like, you don’t know what’s in his mind, right?
לרלרת
גוגל הכניסה אפשרויות AI לתוך תוכנות האופיס שלה אז ביקשנו ממנה לכתוב על זה
Google Labs is a service that allows users to experiment with new features and tools in Google Docs. These features are not always ready for prime time, but they can be a great way to get a sneak peek at what’s coming down the road.
To access Google Labs, open a Google Doc and click on the “Tools” menu. Then, select “Labs.” This will open a page with a list of all the available experiments. You can enable or disable experiments by clicking on the checkbox next to them.
Some of the experiments that are currently available in Google Labs include:
Autosave: This experiment automatically saves your work every few seconds, so you don’t have to worry about losing your changes if something happens.
Suggested edits: This experiment suggests edits to your document as you type. This can be a great way to catch errors and improve your writing.
Inline comments: This experiment allows you to add comments to your document inline, rather than in a separate pane. This can make it easier to keep track of comments and discussions.
If you’re looking for a way to try out new features in Google Docs, be sure to check out Google Labs. You might just find a new favorite tool!
שחר גילה שכבר מהגופרו 5 הייתה אפשרות להתקין קושחה אלטרנטיבית רשמית של גופרו שמוסיפה הרבה פיצ’רים. בין השאר, אפשר לייצר קוד QR להגדרות עם כל תתי הסעיפים שהכרתם וגם כאלה שלא זמינים דרך המצלמה, ולייצר פריסטים בהכי התאמה אישית שזה מגיע.
