מצורפים לקבוצות וואטסאפ חופרות בלי רשות, הרובוטים שידברו עם עצמם וישרתו אותנו ואיך בוחרים טלוויזיה למונדיאל?
לרלרת
שחר חידש את האולפן וזרק מלא דברים שהוא לא צריך
אהוד תיקן מכונת כביסה וסידר את חדר הכביסה וגם זרק דברים
למה רשת המאוורר מחליפה כיוון?
האם כולם הכינו טנא?
אהוד רוצה ששחר אמור לייצר לגו ענק
נימוסים ברשת – מישהו הוסיף את אהוד לקבוצה בלי רשות ונזף בו
צורפתי לפני כמה ימים לקבוצת וואטסאפ גדולה בשם משפיעים ימין-שמאל-מרכז על ידי אדם שאיני מכיר. אז עשיתי את הדבר הנכון והתחלתי להריץ דאחקות. כתבתי בהתחלה שאני לא כזה משפיע, אולי גורם לאנשים לחשוב. כשמישהו הציע בתגובה מושכים בחוטים, אמרתי שהם יקרעו.
אחר כך שלחתי תמונה של המלך בבר וכתבתי המלך האמיתי. משזה לא הביא לסילוקי, הגבתי על איזו תמונה אקראית “לא נפתח לי”. לא הבינו את הרמז, אז שלחתי תמונה ענקית של לוגו וואטסאפ.
ואז אני מקבל מאדם זר, הודעה, קולית!! שאומרת כך: “נשמה, אהוד, אני לא מכיר אותך אישית”. ובכן כן, מישהו שלא מכיר אותי אישית, קרא לי נשמה והוסיף אותי לקבוצה מספימה בלי לשאול אם אני מעוניין. “פשוט אתה רשום לי באנשי קשר, הצלחתי לקבץ שם…” ואז הוא עצר והציג את עצמו, לא זוכר מי זה, היה לו שם גנרי. לצורך העניין נקרא לי אבי לוי.
אבל יתכן שזה מישהו שפעם דיבר איתי בענייני עבודה, אבל בטח שלא בעניינים פוליטיים כך שאני לא מבין למה אני רלוונטי לקבוצה ולמה זה בסדר להוסיף סתם אנשים מאנשי הקשר שלך. “אני לא עובד בתקשורת באופן רשמי, אבל ככה הרבה זמן אני בקבוצות וואטספ והצלחתי לקבץ קבוצה של אנשים מכובדים”. מחמיא, אבל עדיין איך אני קשור לעניין? לא ברור.
הוא המשיך – “אז ככה אם יש לך דברים לגבי פוליטיקה, כי הכנסתי הרבה אנשים שלא יברחו בגלל תמונות של פילים”. לא סתם פילים! המלך בבר! אבל נניח, “אני אשמח על אייטמים מימין ולשמאל ומה שתרצה, אבל לעדכן מבחינת (צוחק) הצחוקים, כאילו ממים שלא שייכים לפוליטיקה אם אפשר”. ובכן – סליחה באמת שאני לא נענה לחוקים הבלתי כתובים שלא ראיתי, ולא הסכמתי להם, של קבוצה שלא ביקשתי להיות בה, וצורפתי על ידי אדם שלא רק שאני לא זוכר אותו או מכיר אותו – הוא לא מכיר אותי!
הדבר הבא שקרה הוא שבזמן שהוא הקליט את הנזיפה, אני הספקתי לשלוח הודעה קולית שבה אני עושה רעשים וחיקוי של קו טלפון קטוע. כמה שניות אחרי שהוא שלח לי את ההודעה הקולית הוא סילק אותי מהקבוצה, ואני פשוט כתבתי לו תודה, בלי להייתחס לנזיפה.
דיברנו על הקשר בין וואטסאפ לבין נימוסים ואיך הטכנולוגיה והפיצ’רים הכי קטנים קובעים נורמות נימוס חדשות. בפייסבוק למשל, כשאתה פותח קבוצה אתה יכול ליצור שאלון ומי שמצטרף מתבקש לענות עליו – הרבה מהשאלות בשאלונים כאלה זה “האם קראת את תנאי השימוש”, או עושים מבחן בקיאות על תנאי השימוש לראות שקראת. פתאום יש איזה מלך שלא רק שהוא מחליט מי ייכנס ומי לא, כפי שהיה כמעט תמיד בקהילות סגורות ברשת, אלא אני פתאום צריך לכתוב חיבור ולנמק את עצמי.
בוואטסאפ כרגע אתה יכול לצרף את מי שאתה רוצה לקבוצה, ואני מניח שבעתיד תהיה הגבלה שרק אנשים שאתה שמת באנשי הקשר שלך יכולים להוסיף אותך (אם כי יש לי מאות אנשים שהתקשרתי אליהם פעם אחת ואני לא רוצה להפקיד בידיהם את הסמכות הזאת), או לתת אישור לפני שאני מצורף לקבוצה. אין ספק שזה, והיכולת המתקרבת של אדמינים להשתיק חברים בקבוצה, יטרפו את הקלפים ויגרמו לעוד תככים. בכל מקרה, אם מישהו רוצה פתחתי קבוצת “לוגואים של וואטסאפ, פילים וממים לא על פוליטיקה בלי אבי לוי”.
גוגל תדע לעשות בשבילכם שיחות טלפון אבל בשביל מה?
השבוע גוגל חשפה (לינק מגוגל עם פרטים טכניים ממש מעניינים), בין מלא דברים בכנס מפתחים שלה, את דופלקס – היכולות של גוגל אסיסטנט, לנהל בשמך שיחה שלמה ולהזמין עבורך, למשל, תור למספרה, כאשר הסייען נשמע אנושי לחלוטין ואפילו אומר מדי פעם כל מיני הממ. גוגל יודע כבר את סדר היומן שלך, ואיפה אתה נמצא, מקבל ממך העדפות ומנהל את כל השיחה מול בן או בת אנוש שנמצאים במספרה כדי לחסוך לך זמן – כי הו כמה יקר הזמן שלנו שאי אפשר לעשות טלפון של 5 דקות בזמן שאנחנו נוסעים ברכב שנוהג עבורנו.
מבקרי טכנולוגיה (הנה פה) טוענים שזה חוצה גבול של אתיקה ושובר אמון. שהשפה הטבעית, האינטונציה והיכולת לזייף פאוזות גורמות לכך שהאיש בצד השני חושב שזה בן אדם אמיתי. אולי זה אותו פחד מההתחזות שהראנו שאפשר לעשות לסלבס באמצעות דיפפייק. יש איזו ציפיה שאם אני מדבר עם רובוט שאדע מזה. במונחים יותר ישנים – לא להיתקל בחוויה של שיחה שהיא “הלו… מה נשמע… אצלי סבבה… על מה זכיתי לטלפון? סתם! זו מזכירה תשאירו הודעה חחחח”.
אולי הציפיה היא יותר שיקבעו כללים לדבר הזה. גוגל מצידה אומרת שעכשיו הכל בניסוי ושהרובוטים יציגו את עצמם ככאלה בפתח השיחה. אני מבין את החשש ואת הצורך בחוקים אבל עוד לא שוכנעתי שזה פחד אלוהים.
מהצד השני פייסבוק הציגה לפני שנתיים את הצ’טבוטים. שזה כמו רווית נציגת שירות שמופיעה בתחתית המסך בכל מיני אתרים – רק במקום להגיד “רוצה שנציג שלנו יצור איתך קשר?” גם כשאתה אומר לה “אין לי כוח ללכת מחר לעבודה, החיים שלי בזבל”, זה אמור להיות טוב – החל מלזהות שאלות בסיסיות ולתת לך תשובות מוכנות מראש, ועד לממש להבין שפה טבעית – והכל במסנג’ר שכבר מותקן לך. במקום לדבר עם בן אדם, אתה מדבר עם בוט.
ניקח צעד אחורה בטכנולוגיה של נותני שירות. יש מקומות שדורשים ממך לשלוח פקס, ובמציאות יש להם שירות פקס טו מייל או פקס למחשב או וואטאבר והם מקבלים קובץ פידיאף. מהצד השני אתה שולח פקס דרך מייל או אפליקציה – כי למי יש פקס. ואז יוצא שאתה שולח תמונה, היא מומרת לביטים, נשלחת בחיוג טלפוני, נקלטת בקו טלפון, ומומרת חזרה לתמונה. מאבדים איכות ושני הצדדים משלמים סכום כלשהו לשירותי המרה. במקום, נגיד, לשלוח במייל או באמצעי דיגיטלי אחר.
עכשיו למה הדבר דומה, איך זה קשור לפקסים ואיך זה סוגר את הפינה של הפחד מרובוט מתחזה? מה שצריך לקרות הוא שהסייען של גוגל ידבר עם הצ’טבוט של המספרה ושיסגרו דברים ביניהם בשפה ממוחשבת על תאריך ושעה. לא צריך בן אדם שיאזין לשיחה ויפתח יומן אלקטרוני ויקריא ממנו לבוט. הבוט השני יכול לעשות את זה, בלי ששניהם יצטרכו ללמוד ניואנסים של אנגלית ומילות נימוס. או שילמדו להשתלט על העולם ולהפוך אותנו למיותרים.
איך לבחור טלוויזיה למונדיאל ולא לשלם יותר מדי?
סלקום מציעה מבצע טלוויזיה במחיר הגבוה ביותר שקיים לאותו דגם, למרות שהיא עולה אלף שקל פחות. יעני לא חסכתם כלום והתחייבתם לשלוש שנות תשלומים. בפועל המחיר הוא 2230 שקל ולא 3240 כמו שהם אומרים.
המלצה בדקה
אהוד על סוקובאן
שחר על הסטנדאפ של אלי וואנג
