מנכ”לית לוג’יטק, הנאקה פייבר, התראיינה ב-29 ביולי לפודקסט דיקודר של הוורג’, ואמרה את הדברים הבאים. נתרגם בקצרה, המראיין שואל האם יתכן שיהיה עכבר מבוסס מינוי. היא אומרת “זו אפשרות”. ואז הוא שואל אם זה יהיה העכבר לנצח – פוראבר מאוס, ושיהיה תשלום קבוע עבור עדכונים. והיא אומרת כן, ושזה לא שונה משירות שיחות הוידאו שלהם, המנחה אומר שיש הבדל כי זה עכבר והיא צוחקת.
נגיד כבר עכשיו שהאזנתי לראיון המלא, ולא נעשתה פה הוצאה מהקשר. וכולם מוזמנים לשמוע את הפרק המלא של הפודקסט שבו היא מתראיינת.
מכאן כמובן התחילו כותרות על זה שלוג’יטק שעד עכשיו נתנה לכם עכבר בתשלום חד פעמי (כמו כל החברות, וכמו רוב ציוד הקצה שלנו) ועדכנה את התוכנה והפירמוור (קושחה, למי שמתעקש), פתאום תרצה לגבות תשלום. זה כמובן עשה קצת רעש פה ושם על ידי יוטיוברים, והייתה לפחות דאחקה אחת עם מסך שמראה שנגמרו הקליקים וצריך לרכוש עוד (מה שהעלה את התהיה אם הקליקים על ממשק הקניה לא ייספרו, והאם זה בכלל דאחקה שלא הבינו, או נסיון לחזות את העתיד שכן הבינו, וזה חוק פו ואני מבולבל).
אז לוג’יטק הבינו את הנזק שיכול להיגרם מזה ושאנשים יעברו לקנות עכברים של מתחרים כבר עכשיו כדי לא ליפול למלכודת של תשלום. הבנתם? מלכודת – עכבר? מלכודת, קארלללל. מלכודת.
בכל מקרה לוג’יטק הוציאה הכחשה, בין השאר גם לוורג’, שאומרת שאין תוכניות לעכבר מבוסס מינוי, ושמה שנאמר בפודקאסט הוא לא מוצר ממשי שמתוכנן, אלא הצצה לתהליך המחשבה הפנימי הפרובוקטיבי (כן, זה מה שכתוב בתגובה של החברה על אפשרויות עתידיות למוצרים בני קיימא.
עכשיו יש פה שתי מסקנות. אחת, היא שמנהלים צריכים לעבור הדרכה וסימולוציה מאוד מאוד מדויקים ומפורטים לפני ראיונות כאלה, כי בפורמט כזה של ראיון ארוך, מראיין טוב יגרום לך להרגיש פתוח ובנוח לדבר על העסק שלך ועל איך לפתח אותו, בזמן שאתה שוכח שיש גם צרכנים בצד השני שכל שינוי הכי קטן יכול להסעיר אותם – לא רק תשלום. גם אם הייתה מדברת על להזיז איזה כפתור בעכבר זה היה יכול להרתיח.
המסקנה השניה היא שבכל זאת נחשף מה שאנחנו יודעים שקורה בעולם הטק – בשביל להישאר רווחי לאורך זמן, יש חברות מדיה וטק שמעדיפות תשלום חודשי קבוע, ולא סתם למכור מלאנתלפים יחידות של משהו ולהמשיך הלאה. אז לא מן הנמנע שאולי לא עכבר, אבל מוצרי חומרה אחרים וחדשים שנקבל – נצטרך לשלם עליהם.
לרלרת
הייתי בסינמה סיטי לראות את דדפול וולברין. סרט כיף, בטח מצחיק יותר מה שיותר עמוק ממני ביוניברס (אני ממש מעט). אבל מה מעצבן? היו 26 דקות של פרסומות. אני מספיק מבוגר לזכור שהיו פעם רק 20. ואני עכשיו זקן רוטן.
ומה יותר מעצבן? שהוליכו אותי בכחש. כשחשבתי שנגמרו הפרסומות, נכבה האור, המסך הוחשך וכיביתי את הטלפון שלי (כי בחיאת מי צופה בפרסומות וטריילרים?), ואז ראיתי סצינה שבהתחלה חשבתי שהיא קולד אופן לסרט – אבל לא! זה היה טריילר לעוד סרט. כלומר, יש הכם בין הקולנוע לצופים שברגע שכבר האור הסרט מתחיל, והם פשוט הפרו את ההסכם הזה.
